פסק-דין בתיק ת"א 12310-06

התובעת ביצעה עבור הנתבעת (להלן גם - העירייה), עבודות הריסה ופינוי של תחנות דלק לא חוקיות, שכללו גם פירוק משאבות דלק, מיכלי דלק וציוד נוסף שהיה באותן תחנות, פינוים ואחסנתם. הצדדים חלוקים בשאלה אם על הנתבעת לשאת בעלות אחסנתו של אותו ציוד.

על-פי חישוב שערכה התובעת, חובה של הנתבעת בשל אחסנת הציוד שפונה מאותן תחנות דלק עומד על סך של כ-2,500,000 ש"ח. לצרכי אגרה, הועמדה התביעה על סך של 1,000,000 ש"ח.

א.         הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה (בתאריכים 14.12.2008, 7.6.2009 ו-14.6.2009), נשמעו לפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, שנפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם (מטעם התובעת הוגש ביום 28.7.2009 ומטעם הנתבעת הוגש ביום 9.9.2009), וקודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל תשמענה פעם נוספת (ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ב.         רקע עובדתי והגדרת השאלה השנויה במחלוקת

3.         התובעת זכתה במכרז לביצוע עבודות הריסה ופינוי של מבנים שנבנו שלא כחוק ושלגביהם ניתנו צווי הריסה מינהליים או שיפוטיים, וביום 31.12.2001 נחתם בינה לבין הנתבעת הסכם לביצוע עבודות אלו. תוקפו של ההסכם הוארך מפעם לפעם ובין השאר הוארך ביום 30.4.2003.

ביוזמת הנתבעת הורחבה עבודת התובעת בהסכם נוסף שנחתם בין הצדדים ביום 29.1.2003, ושעל-פיו ביצעה התובעת גם עבודות של הריסת תחנות דלק שפעלו שלא כדין ושלגביהן הוצאו צווי סגירה והריסה מינהליים או שיפוטיים, לרבות שאיבת הדלק, ופינוי הציוד שנתפס בהן (להלן - הסכם סגירה של תחנות דלק). תוקפם של שני ההסכמים הוארך מעת לעת, שש פעמים, ובפעם האחרונה עד יום 31.12.2004.

על-פי סעיף 3 בהסכם לסגירה של תחנות הדלק "העבודות יכללו בין היתר גם שאיבת דלקים ממיכלים, ניתוק חשמל, פירוק אינסטלציה כולל פירוק משאבות דלק, העמסה ופינוי טובין, העברת הדלקים להשמדה ו/או למחזור לבתי הזיקוק, ואחסנת הטובין".

4.         נספח ג' של ההסכם לסגירה של תחנות דלק (להלן - נספח ג') כולל מפרט טכני, ובו תעריף המחירים שישולם בכל פעולת הריסה ופינוי של תחנת דלק עבור הציוד הנדרש, עבור העובדים המקצועיים, עבור שאיבת הדלק והובלתו וכן עבור "אחסון פרטי ציוד שפונו", שלגביו נקבע כך:

"א.       1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה 30 יום ראשונים או חלקם - 140 ש"ח.

ב.         1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה 30 יום ראשונים או חלקם - 150 ש"ח.

ג.          1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה שבוע נוסף או חלקו - 110 ש"ח.

ד.         1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה שבוע נוסף או חלקו - 120 ש"ח.

                        ה.         1 מכולה 6 מטר (או רכב קל) 30 יום ראשונים או חלקם - 1,500 ש"ח.

                        ו.          1 מכולה 6 מטר (או רכב קל) שבוע נוסף או חלקו - 770 ש"ח.

                        ז.          1 מכולה 12 מטר (או משאית) 30 יום ראשונים או חלקם - 1,500 ש"ח.

                        ח.         1 מכולה 12 מטר (או משאית) שבוע נוסף או חלקו - 1,250 ש"ח.

                        הערה: על אחריות הקבלן להחזיר את הציוד לחברות הדלק - התשלום לאחסון עד 30 יום בלבד" (ההדגשה במקור).